#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכג. תניא אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא מה מחוסר כיפורים שמותר בתרומה וכו' מדוע לא קשה מה למחוסר כיפורים שכן אב הטומאה? 	"רש""י תירץ דלא חשיב לר' יוסי פירכא שכיון שטבל הלכה אותה טומאה. ותוס' תירצו שרבי יוסי לא למד ממחוסר כיפורים לבד אלא מהצד השוה של מחוסר כיפורים וכלי חרס ולכן לא פריך."	"סוטה רש""י ותוס' ל."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. הטעון ביאת מים מדברי סופרים האם מותר לגעת או לאכול מעשר [שני] או חולין? 	"בחולין לכ""ע מותר לאכול ולגעת. במעשר שני לר""מ מותר לגעת ולאכול ולרבנן מותר לגעת ואסור לאכול [ובדעת ר""ע יעוין בחולין לג. ובתוס' שם ובתוס' הרא""ש כאן]."	סוטה ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. כיצד מתיישבת הסתירה שבמס' עירובין נאמר ששתי ביצים אוכלטמא פוסלים את הגויה בעוד שבמשנה נאמר אלו פוסלים בתרומה וכו' ומבואר במס' שבת שהוא מחשש שיכניס אוכלים טמאים ויטמאו משקה תרומה שבפיו. והרי סגי בכביצה לטמא את המשקים? (2) 	"תוס' כתבו בשם מורו שאין דרך בני אדם לשתות אלא לאחר אכילת שתי ביצים וקודם לכן מילתא דלא שכיחא ולא גזרו. ור""י תירץ ששתי גזרות היו חדא פסול גויה שאם נתיר לאכול אוכלין טמאים ואח""כ לשתות משקי תרומה הרואה יאמר הרי נוגעים זה בזה במעיו ולא חיישינן ויבוא גם להגיעם זה בזה בחוץ וגזרו דוקא על האוכל, וגזרה אחרת של שבת שגזרו טומאה על האוכל אפילו כביצה ואפילו אם נגע אחר אכילתו באוכלי תרומה [ואילו בגזירה ראשונה גזרו רק שלא יאכלם]."	סוטה תוס' ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו. תנן ר""א אומר חלה ניטלת מן הטהורה על הטמאה וכו' ונותן פחות מכביצה כדי ליטול מן המוקף וחכמים אוסרים. במאי פליגי (3) ומדוע חכמים אוסרים הרי פחות מכביצה אינו מטמא? "	"1. לכו""ע חולין הטבולים לחלה לאו כחלה דמו. ר""א סבר אין שני עושה שלישי בחולין וחכמים סברי שעושה ואסרו אף פחות מכביצה שמא יבוא לעשות כביצה ו ִתטמא האמצעית ו ֵתטמא.2. לכו""ע אין שני עושה שלישי בחולין, ר""א סבר חולין הטבולים לחלה אינם כחלה וחכמים סברי שכחלה. 3. לכו""ע חולין הטבולים לחלה אינם כחלה ואין שני עושה שלישי בחולין ר""א סבר מותר לגרום טומאה לחולין שבא""י כדי לתקן חלה בטהרה וחכמים סברי שאסור אפילו לצורך הפרשת חלה בטהרה."	סוטה ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. כיצד אמרו את שירת הים? (4) 	"לר""ע כגדול המקרא את ההלל - שעל כל דבר שאמר משה חזרו ואמרו ראש הפרשה אשירה לה'. לר""א בנו של ריה""גהגלילי כקטן המקרא את ההלל - שענו אחר משה כל מה שאמר. לר' נחמיה בגמ' כסופר הפורס את שמע - משה פתח תחילה והם אחריו וקוראים כולו ביחד, לתוס' בשם התוספתא כבני אדם שקורין את שמע משה פתח תחילה והם עונים אחריו וגומרים."	סוטה גמ' ותוס' ל:		
